תרמתם דם? איזה יופי 🙂 עשיתם מצווה חברתית חשובה ביותר ואנו מודים לכם על כך.
נשמח אם תספרו מדוע אתם תורמים, סיפור אישי שקשור לתרומה, כדי שנוכל לשתף את סיפורכם המיוחד.
יהיה מעולה אם גם תצרפו תמונה, או תסמנו את אישורכם לקחת תמונה מדף הפרופיל שלכם ברשתות החברתיות.

סיפור התרומה של ירון עולמי

וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי.
הרומן שלי עם תרומות דם החל עוד בנערותי, כתלמיד בתיכון היובל 
ירון עולמי
ירון עולמי
בהרצליה, במרץ 1994.
נושא ההתרמה בתיכונים עוד היה די בחיתוליו, אבל התיכון שלנו תמיד היה מוכן ומזומן לכל משימה.
האהבה שלי לתרום ולהתנדב לא עוצרת רק בדם, אבל דווקא התרומה הזו, הפשוטה לכאורה, היא בין החשובות מכולם.
מדובר בהצלת חיים, פשוטו כמשמעו, ואין מאושר ממני לתת מדמי לכלל.
התחלתי בתיכון, המשכתי בצבא, באוניברסיטה ואח”כ עוד ועוד ועוד, משתדל כל 3 חודשים, תמיד גם סביב ראש השנה ופסח ותקופה ארוכה גם התנדבתי בארגון תורמי דם והייתי מעביר את ההרצאות בתיכונים לפני ההגעה של הצוותים להתרמות, שזה היה מעין סגירת מעגל עבורי וכמובן שהתרכזתי בתיכונים בהרצליה ובכל איזור השרון.
אני מאמין ב”ילד רואה, ילד עושה” ולכן אני גם מקפיד ומשתדל לקחת את ילדי איתי לתרומה, שזה כבר יטמע אצלם, המצווה וההנאה שבתרומת הדם.
כבר יצא לנו להכיר את כל המתרימים והדוקרים למינהם ואני עוסק גם בלהביא ולפרסם את ימי ההתרמה בהרצליה, כדי שהציבור הרחב ישתתף במצווה.
ברוך ה’, משנת 1994 עברו 3 עשורים, אני עדיין בריא וממשיך לתרום, המניין עומד על 92, והיד עוד נטויה, תרתי משמע…
שנהיה בריאים, ושרק נזכה למצוות!”

23.05.2024

סיפור התרומה של אבנר בן-צבי

אבנר בן-צבי
אבנר בן-צבי

תרומות הדם הרבות שלי נבעו מרצון לעשות מצווה ארוכת טווח.

לסייע לחולים במצוקה שזקוקים לטסיות.
(בעיות במערכת החיסון, זיהומים, מחלות שונות של מח העצם וכו’).
לאחר ההתרמה שאלתי רק שאלה אחת: לאן המנה מופנית?
השיבו לי: דנה ילדים…סורוקה…
חשבתי מייד על  הצד השני שמקבל .
23.05.2024

סיפור התרומה של דרור כרמלי

חונכתי לתרום לחברה כמי שמגיע ממשפחה שחבריה כולם שרתו 
דרור כרמלי
דרור כרמלי
בצה”ל ועושים למען הקהילה ללא מטרת רווח אישי לכאורה.
עם השנים הבנתי שהתרומה מעשירה את התורם יותר ממה שהיא מעשירה את הנתרם.
את תרומת הדם הראשונה שלי עשיתי כבר בגיל 18 ומאז השתדלתי לתרום בכל פעם שהגיעה ניידת לבסיס או מאוחר יותר למקום העבודה.
לפני 30 שנים עבדתי לצידו של ישראל, שהיה פעיל באירגון תורמי דם בעקבות תאונת דרכים שבה כמעט איבד את חייו בשל אבדן דם.
לישראל דם מסוג O- ולכן היה קושי למצוא לו תורם.
לאחר שהחלים מהפציעה הקשה, שאל את הרופא שטיפל בו מה אפשר לעשות כדי למנוע מצב כזה בעתיד.
והתשובה שקיבל הייתה – דאג למלאי דם בבנק הדם ובמיוחד מנות מסוג O- !
ישראל הצטרף כחבר וכפעיל לאירגון וגייס גם אותי מטרה כמתכנת וכתורם.
מאז למדתי מישראל שניתן לתרום כל 3 חודשים ולישראל היה אפילו אישור מיוחד לתרום כל חודשיים וחצי (בכפוף לבדיקת המוגלובין).
ועוד משהו פיקנטי לגברים שביננו, שמעתי ברדיו על מחקר שטען שנשים מאריכות ימים כיוון שהן מאבדות דם אחת ל-4 שבועות ומחדשות את החסר.
לקבל מחזור כל 4 שבועות איני יכול, ועם זאת אני יכול לתרום כל 3 חודשים ובכך לקוות לאריכות ימים…

23.05.2024

סיפור התרומה של אילן תמיר. 

תרומתי הראשונה היתה בבסיס חיל האוויר עם הגיוס.

אילן תמיר
אילן תמיר

ניגש אלי הרס”ר ושאל האם אני מוכן לתרום דם לאחד מבני המשפחה שלו ששוכב בבית החולים.
היות ואני מטבעי מתנדב הסכמתי.
מאותו רגע לא הפסקתי לתרום דם מידי 3 חודשים, הבנתי את החשיבות שבתרומת הדם להצלת חיים.
מתוך הקרבה לבנק הדם התנדבתי לארגון וגם הייתי חלק מהנהלת הארגון.
ברבות הימים התנדבתי במד”א כחובש ונהג אמבולנס וכמובן המשכתי לתרום.
עם יציאתי מטעם העבודה לאחדות ממדינות אפריקה אסרו עלי מלתרום וכך לאחר 83 תרומות סיימתי את ההתנדבות הזו.
בנוסף הייתי ראש חוליה ועד היום כשאשתי מקבלת את דף הטלפונים אני כמובן משתתף במשימה.
16.05.2024

סיפור התרומה של דוד גלידאי. 

דוד גלידאי
דוד גלידאי

שמי דוד גלידאי, בן 65 נשוי, אב לשלושה ילדים וסב לנכדים. מתגורר בראשון לציון.

לראשונה התוועדתי לתרומת דם כשהייתי חייל צעיר והגיעה ניידת דם לפלוגה להתרמה. לאחר מכן הרגשתי שזה נותן לי משהו. בהמשך פנו אלי ידידים ומכרים שהיו זקוקים לתרומת דם, למרות שלא היה לי מושג למי התרומה, הרגשתי שאני עוזר בהצלת חיים.
בשלב כלשהו החלטתי למסד את תרומותיי במסגרת בנק הדם של מגן דוד אדום ולתרום באופן קבוע.
המתנדבים בבנק הדם מצלצלים אלי כל פעם שהם זקוקים לתרומת דם או לתרומת פלסמה, מה שנדרש, ומיד נכון אני להתייצב ולתרום.

כשחליתי בקורונה הדבר הראשון שעלה בראשי זה שאני יכול לתרום פלסמה אחרי שאבריא. צלצלתי לבנק הדם אמרתי שחליתי בקורונה ורוצה לתרום ומיד שמחו ואמרו לי בוא.
תרומת הדם נעשית באהבה רבה והרגשתי היא שזו הנתינה הקלה למען עם ישראל ונותנת לי סיפוק רב. אני מאוד מקווה שאמשיך לתרום דם ככל שמצבי הבריאותי יאפשר זאת.
מה שמנחה אותי בחיי אלו דבריו של הנשיא האמריקאי גון פ. קנדי שאמר: “אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך, שאל מה אתה יכול לעשות למען מדינתך”. דבריו אלו של הנשיא קנדי מובילים אותי במסע חיי גם לתרומות נוספות, כאשר תרומת הדם היא חלק מתרומתי למען תושבי המדינה.
14.05.2024

סיפור התרומה של יוסף דרמר. 

שלום רב,
חונכתי מילדות שלתת זה בעצם לקבל.
הגעתי לתל אביב לרכז את סניף בני עקיבא בתל אביב צפון ודי בסמוך לבואי פנה אלי אחד מבוגרי הסניף בבקשה לתרום דם לחבר שלו חולה סרטן.
הגעתי לסניף בזל בתל אביב והשאר היסטוריה.
לאחר שהתברר כי סוג הדם שלי די נדיר
A– נתבקשתי לתרום רק לפי “קריאה” של הארגון וכך היה.
מבחינתי השיא היה כשהתקשרו אלי באחד הלילות וביקשו שאסע דחוף לבית חולים בלינסון כי יש שם ילד באמצע ניתוח לב והם זקוקים לדם טרי מסוג
A-.
לאחר מספר ימים הייתה מודעה בעיתון, מכתב תודה של הורי הילד שהודו לחברי הארגון שהגיעו לתרום דם והצילו את בנם.
אין הרגשה טובה מזו.
תודה לכל העוסקים במלאכת הארגון.
12.05.2024

סיפור התרומה של צבי רדזינר. 

בגיל 18 הצטרפתי לארגון תורמי דם ותרמתי מפעם לפעם.

צבי רדזינר
צבי רדזינר


בצבא כשריונר היה לי חבר מהפלוגה שתוך כדי שירות התברר שהוא חולה לוקמיה.
כל הפלוגה נערכה לסבבים של תרומת טרומבוציטים עבורו.
זו הייתה הנקודה בה הבנתי באמת את חשיבות תרומות הדם.
בסיום התקופה לאחר שהחבר הבריא הפכתי לתורם משמעותי. כמו שעון התייצבתי כל 3 חודשים לתרומת דם, אך כשהתבגרתי גם תרומות הדם ירדו.
אבל במקביל התחלתי להתנדב דרך הארגון.
הייתה תקופה שהעברתי הרצאות לתרומה ראשונה לשמיניסטים.
בתקופת הקורונה הייתי כח עזר בהתרמות דם המוניות.
אני רואה חשיבות רבה בתרומה לקהילה כל אחד כפי כוחו.
תרומת דם זה בהחלט מעשה פעוט לטובת עזרה לנזקקים לתרומות דם ועזרה לעם ישראל.
12.05.2024

סיפור התרומה של בני קלימיאן. 

הסיפור שלי עם תרומות דם וארגון תורמי דם התחיל בשנת 1971 כאשר אני חייל המשרת בבסיס מקח”שר שבתל השומר.

יום אחד עמדתי בכניסה לבסיס כאשר פנתה אליי אישה בוכייה אשר ביקשה את עזרתי בתרומת דם למען בן משפחה ואני ברצון הסכמתי וזאת הייתה התרומה הראשונה בחיי שאני תורם דם.
מאז התחלתי לתרום כל כמה חודשים בביה”ח תל השומר ומדי פעם בבתי החולים השרון ובלינסון.
באחת התרומות בבית החולים בלינסון הובא לידיעתי שסוג הדם שלי מתאים לפגים ותינוקות ילודים.

החלטתי לקחת על עצמי את נושא תרומות קרוב ככל האפשר ובבדיקה שעשיתי התברר לי כי בסניף מגן דוד אדום בפתח תקווה יש התרמות בימי שישי.
בתרומת הדם בסניף פתח תקווה נפגשתי במתרים בשם מכלוף רמי עם ידי זהב. התחלתי לתרום בימי שישי כל 3 חודשים באופן קבוע במשך עשרות שנים.
בזכות צוות המתרימים ובזכות מכלוף רמי חיכיתי לתרומה הבאה כדי שאוכל לתת את חלקי בתרומה למען אחרים.
לצערי הרב הגעתי לגיל שאיני יכול לתרום יותר ואני כולי תקווה שנתתי את חלקי לארגון ולמען כולם.
תודה לכם מכל הלב על כל העזרה והתמיכה למען העם.
11.05.2024

סיפור התרומה של רחלי פרמן. 

כשעברתי לעבוד חמישה ימים בשבוע, חיפשתי מסגרת מתאימה להתנדב ביום השישי.
לגמרי במקרה נתקלתי במודעה בעיתון שמחפשים אנשים המוכנים לתרום מוצרי דם.

לשמחתי נענתי בחיוב ובמשך מספר שנים התיצבתי מדי חודש בבנק הדם. בתחילה תרמתי טרומבוציטים ולאחר מכן פלזמה.
מרגש היה להכנס למכון ולשמוע “אפשר להזמין את המונית לרמב”ם התרומה הרביעית הגיעה”.
זכיתי גם להשתתף במבצע להכנת חיסונים נגד אבעבועות שחורות לפני מלחמת המפרץ.
כשהגעתי לגיל 61 לצערי ולאכזבתי ויתרו על שרותי.
אני גאה על תקופה זו בחיי.
רחלי פרמן
גבעת-שפירא
11.5.2024

סיפור התרומה של אלברט ספייר. 

אלברט ספייר
אלברט ספייר

במהלך שנות ה-70 וה-80 הייתי תורם מזדמן, בעיקר במסגרת התרמות הדם בצבא.
בסוף שנות השמונים קיבלתי טלפון מרינה בר-אור, מנהלת יחידת הפרזיס במשך כמה עשורים.
היא ציינה שבגלל סוג הדם שלי הנדיר (
AB+) היא הייתה רוצה שאצטרף לתורמי הפלזמה ביחידת הפרזיס.
לאחר התנסות ראשונית גם אישתי, נורית ספייר, הצטרפה למיזם ובשלב מאוחר יותר גם ילדינו.

במשך הרבה שנים היה מנהג – פעם בחודש ביום שישי בבוקר להגיע לתל השומר ותרום פלזמה או פלזמה עם טרומבוציטים.

זה המשיך במשך הרבה שנים וההרגשה הייתה תמיד טובה שנוכל לתרום לאחרים.

צוות הפרזיס ואנחנו הפכנו במשך השנים למשפחה.
10.5.2024

סיפור התרומה של יוסי כהן. 

שמי יוסי כהן.
הסיפור שלי מתחיל בצבא כאשר שרתתי בתל השומר והייתי מגיע לתרום דם.
לאחר הצבא המשכתי להגיע ותרמתי פלזמה.
את אחי רתמתי גם לתרומות וכרגע לכל אחד מאיתנו מעל 100 תרומות.
בזמן הקורונה הייתי חולה והתאשפזתי בבית חולים. הגעתי כבר כמעט למצב של קריסת מערכות והחליטו לתת לי פלזמה של מחלים וזה מה שהציל את חיי.
10.5.2024

סיפורה של אוה גור, לזכרה של אימה קליה סולדינגר. 

בשנת 2014, אמא שלי חלתה במיאלומה נפוצה, אחד המינים של סרטן הדם. בזמנו, משפחתי ואני רצינו לסייע בכל הניתן וכאשר תרמנו דם וטרומבוציטים עבורה במרכז הרפואי שיבא, נחשפנו לצורך החמור במנות דם.
באותה התקופה, במקרה, בנק הדם פנה לאורית שרגאי, מי שהייתה דאז יו”ר ההנהגה ההורית ברחובות וכיום חברתי לסיעה ומחזיקת תיק אוכלוסיות מיוחדות, בבקשה לשיתוף פעולה עירוני בגיוס תרומות דם.
בשל היותי יו”ר ועד בית הספר ניצני המדע, אורית פנתה אליי ואני זכיתי לקפוץ על ההזדמנות הברוכה הזו. מאז ועד היום, כבר שמונה שנים, אני וחבריי לשכונת המדע, נתרמים ותורמים יחדיו.
השנה (2023), לאחר פטירתה של אימי היקרה לאחר מאבק ממושך במחלה, אני גאה להכריז שאירועי ההתרמה העירוני יהיה לזכרה.

אוה גור היא מחזיקת תיק מעמד האישה ויו”ר פורום נשים בעיריית רחובות נכון לשנת 2023.
29.10.2023

סיפור התרומה של ערן לוטן

בתור תורם בעל סוג דם O– וגם CMV-, קראו לי כבר מספר פעמים, SOS מעכשיו לעכשיו, בגלל תאונת דרכים, יולדת, ילד חולה

ערן לוטן תרם דם ביום תורם הדם הבינלאומי, במרכז שירותי הדם של מד"א בתה"ש ב- 14.6.2022
ערן לוטן תרם דם ביום תורם הדם הבינלאומי, במרכז שירותי הדם של מד”א בתה”ש ב- 14.6.2022

סרטן…….

לפני כשנה אושפזתי בתל השומר, ובדיקות הדם שעברו התרומות שלי היו הגורם היחידי שבזכותו זיהו את הגורם למחלה.

התרופה שקיבלתי היא תרופה ביולוגית שכל בקבוק שלה מיוצר ממרכיבים של עד אלפי תרומות דם (הטיפול נקרא IVIG).

זכיתי גם לתת וגם לקבל.
22.8.2023

סיפור התרומה של גיל גוטמן

שלום רב, שמי גיל גוטמן בן 52 בנם של גרשון גוטמן ותלמה גוטמן.

לבנת וגיל גוטמן תרמו דם במרכז שירותי הדם של מד"א בתה"ש ב- 23/09/2022
לבנת וגיל גוטמן תרמו דם במרכז שירותי הדם של מד”א בתה”ש ב- 23/09/2022


עוד בהיותי ילד אני זוכר שאבי, יבדל לחיים ארוכים, גרשון גוטמן חבר ותיק מאוד בארגון תורמי דם, היה מגיע על בסיס קבוע למד”א תל השומר על מנת לתרום דם.

מעבר לעובדה שלאבי יש דם נדיר והוא היה מגיע על בסיס קבוע לתרום דם, אני זוכר שבתקופות מסוימות ארגון תורמי דם היה שולח הסעה, או מונית ע”מ להביא את אבי לאזור התרומה.

חונכתי להיות אדם טוב, לעשות כל מה שניתן ומעבר לכך ובמיוחד כאשר בני אדם אחרים נזקקים ונמצאים במצבים שמסכנים את חייהם, לעשות את המיטב כדי לעזור להם ולהציל חיים.
אני זוכר שכילד כשראיתי את אבי שתרם דם במד”א שוכב על מיטת התורם ידעתי שביום שאני אוכל לתרום דם אעשה כן.

מאז ועד היום אני חבר במד”א, גאה לקחת חלק בתרומות הדם, גאה במערכת העובדים המתנדבים והאוירה הקסומה ששוררת בארגון. בימי החגים כאשר התחושה הפנימית אומרת שכל הטוב הזה שבתוכינו “ערב החג” חייב לעבור הלאה לאנשים נוספים הזקוקים למנת דם הזו.

שאו ברכה תודה והערכה.
גיל גוטמן.

אגב מאז ועד היום גם אישתי מגיעה תמיד לתרום דם וככל שנוכל נמשיך את מנהג התרומות גם לילדינו: עידן, שחר, עומר ושני גוטמן.
21.10.2022

סיפור התרומה של דינאור ואבי שטיין

סיפור התרומה לכבודה ולזכרה של אמא של אבי.
דינאור ואבי שטיין
דינאור ואבי שטיין

אמא סבלה בשנים האחרונות מבריאות רופפת ובין השאר אחת לכמה חודשים הייתה מקבלת מנת דם.
כתורם ותיק תמיד אמרתי לה “אני תורם ואת מזבזבת… “.
מצבה הידרדר לפתע ותוך שמונה ימים הלכה לצערנו לעולמה.
השבעה הסתיימה בערב ראש השנה 2022.
עלינו לקברה הטרי, כאבנו, בכינו התחבקנו והחלטנו שיש לכבד את זיכרה בבחירה בחיים, בחיים של אחרים.
אז הלכנו ותרמנו דם.
לזיכרה של אמא.

סיפור התרומה של נתי נכטיילר

אני מתמודד נגד פחד ממזרקים כל חיי אבל לא יאומן וזו התרומה 
נתי נכטיילר
נתי נכטיילר
השלישית שלי (23/9/2022) בזכות אישתי. כשגילינו שיש לי O+ היא הסבירה לי כמה זה חשוב שאתרום כי זה סוג דם נדיר וטוב אז החלטתי לנסות להתגבר על הפחד ולתרום כמה שאפשר ואת הקרדיט אני נותן לאישתי המקסימה.
תרמתי בקניון ביג פאשן בטבריה.
29.09.2022

סיפור תרומת הפלסמה של דר’ ירון שמש

לכל אחד מאיתנו יש סדרי עדיפויות, תמיד יש משאבים מוגבלים ולכן עלינו להחליט מה ראשון ומה אחרון לביצוע במשאב הקיים.
תכננתי לתרום פלסמה בבנק הדם במד”א תה”ש ביום שני, 13/12/2021. להפתעתי, במוצ”ש 11/12/2021 קיבלתי שיחת טלפון מהיחידה הצבאית בה אני משרת להגיע למחרת למילואים (יום ראשון) ל-3 ימים. הייתי בדילמה, לדחות את תרומת הפלסמה?.. כן, דחיתי.
לאחר יום במילואים נתבקשתי להאריך את משך המילואים לשבועיים וחצי במקום 3 ימים, שוב חזרה הדילמה של תרומת הפלסמה.
המשאב במקרה הזה היה הזמן, הייתי צריך להחליט מה יותר חשוב לי: לתרום במילואים או לתרום פלסמה? בחרתי במילואים.
הבוקר, 6/1/2022, באיחור של כ-3 שבועות הגעתי לתרום פלסמה, לא ויתרתי אם כי זה נעשה באיחור, או כמו שכתוב: “עדיף מאוחר מאשר בכלל לא.
06.01.2022

הסיפור של אביב

אביב
אביב

אני אפילו לא זוכר את התרומה הראשונה שלי.

ביצעתי אותה לפי הרישומים כשבועיים אחרי יום הולדת 18, בכיכר ציון בירושלים.

את הניידת אני דווקא זוכר, כנראה כי תרמתי בה עוד מספר פעמים. אף שאני לא זוכר שיחה ספציפית על תרומת דם, בבית ובבית הספר בהחלט לימדו אותי לתת לאחרים.

תרומת דם נראתה לי תמיד כמו נתינה מופלאה, מלאת ניגודים: מצד אחד אתה רואה ומרגיש שבאמת יצא ממך משהו, ומצד שני, תוך כמה ימים אתה נשאר ללא כל מחסור – מקבל הכל בחזרה.
מצד אחד אתה משתף משהו אישי מאוד, ומצד שני אין לך מושג למי הוא יגיע.
מצד אחד זאת תרומה “קלה” לביצוע, שלא עולה לך בכלל, ומצד שני היא יכולה לתת למישהו את הדבר היקר מכל, את החיים שלו.

ולכן, מכל התרומות, היא נראית לי הכי מובנת מאליה – כל עוד אני כשיר, ברור שאמשיך לתרום.

סיפורה של ענת מרמת גן

זהו סיפורה המרגש של ענת, בת 34 מרמת גן שהפכה לתורמת דם פעילה.

וכך היא מספרת לנו: כל חיי פחדתי ממחטים ומבדיקות דם, כך שתרומת דם מעולם לא הייתה אופציה עבורי.

אחרי הלידה, שעברה בשלום, היה דימום והסבירו לי כי אני צריכה לקבל 2 מנות דם. הבנתי שמנות הדם ישפרו את מצבי כי הייתי עייפה מאוד, עם כאבי ראש בשל המוגלובין נמוך, והכי חשוב – ללא יכולת להניק.

מסתבר שבמדינות רחוקות כמו אפריקה, זו פריבילגיה לקבל דם. כך הסבירו לי.
לאחר קבלת מנות הדם השיפור היה מהיר ומשמעותי, ההתאוששות הייתה קלה הרבה יותר, חזרתי להניק, והרגשתי שחזרתי לעצמי. אילולא הייתי מקבלת את מנות הדם, ההתאוששות הייתה לוקחת חודשים ארוכים ומתישים.

מאז, עברו שנתיים ובכל יום הולדת של בני, החלטתי כי החגיגה שלי היא ללכת ולתרום דם, ואני עושה זאת עם חיוך גדול ותחושת שליחות עצומה. ממליצה לכולם מכל הלב לגשת ולתרום. זה ישנה את חייכם ואת חיי הזקוקים כל כך לתרומות.

הסיפור של שמעון רדליך

ב – 1965 הגיע  מרמת גן על אופניו בחור לתרום דם בבית חולים תל השומר

אחרי שאמא שלו אמרה לו שבעל המכבסה בשכונה חולה וצריך דם.

שמעון רדליך ותרומת הדם ה - 100
שמעון רדליך ותרומת הדם ה – 100

כשסיים לתרום הגיעה הפקידה המופקדת על הרישומים והתחילה לשאול את התורם על פרטיו האישיים …שמו…תאריך לידה וכו’.

כשדיווח לה שהוא יליד אפריל 1949 כל עובדי התחנה נעמדו על הרגליים והיו בשוק – מה? ילד בן 16 תרם דם ????!!!!! הרי זה בניגוד לחוק ולתקנות!!
נו טוב… עבר בשלום אחרי שמילאו אותו בקנקן מים.

ואז…
גברת אחת מבוגרת שענתה לשם “נחמה ברלינסקי” יזמה בָּמַקום שיבדקו לילד הזה את סוג הדם.

כשהסתבר שהוא נדיר  B- היא פנתה אליו בשאלה אם הוא מוכן להצטרף לרשימה שיש לה בכיס עם כ – 250 אנשים נוספים ויקראו לו כשצריך דם.

ובכן, הילד הסכים בָּמַקום והצטרף לארגון תורמי הדם שנוסד ב 1936 בתל אביב.

לימים היה מזכיר הארגון ואח”כ יו”ר הרבה שנים עם פעילות עשירה וכיום הוא נשיא כבוד עם 103 תרומות אישיות.

כי הילד הזה הוא אני… שמעון רדליך.

הסיפור של רון בן יהודה, בן 18.5

רון בן יהודה, בנק הדם, תה
רון

נולדתי לאבא שמגיל צעיר אמר לי שלתרום דם זה חשוב ואפילו לקח אותי איתו לכמה תרומות. כשהראה לי את כרטיס תרומות הדם שלו נדהמתי לגלות מספר רב של תרומות. ראיתי על כרטיס התרומות שלו שיש מקום לרשום שם 150 תרומות ובאותו רגע הבטחתי לעצמי שאשיג את היעד הזה.

היום, 24/6/2019, תרמתי בפעם החמישית דם ובמקרה התלהבו מההגעה שלי כי בדיוק הגיעה הזמנה דחופה של דם מהסוג שלי יש. אין לי סוג דם נדיר, מה שמראה שכל דם נחוץ. תעשו טובה למישהו רנדומלי ולעצמכם, תמצאו איזה יום ללא מעש ותקפצו לגיחה קצרה של חצי שעה לבנק הדם הקרוב לביתכם, גם בריא וגם מציל חיים.

גם אני תרמתי דם והצלתי חיי אדם!

סיפורה של ליאל טהרני, בת 18

ליאל טהרני, בת 18
ליאל טהרני, בת 18

הרצון לעזור ולהשפיע הוא ערך שחונכתי עלי מהבית. בכיתה ח’ תרמתי שיער והרגשתי שזה מעשה מדהים ושאני רוצה להציל חיים גם באופן ישיר.
לאחר בירור על הנושא הגעתי לתרומת דם. ישר התחברתי לרעיון כיוון שתרומת דם יכולה להציל חיים של שלושה אנשים, בהינתן המצב בו תרומת דם מופרדת ל- 3 מרכיבים – טסיות, פלאזמה והנוזל עצמו.
הדבר היחיד שעמד ביני לבין הרצון היה הפחד שהיה לי באותה התקופה ממחטים. התעמתתי מול הפחד הזה בכיתה י”א בעזרת אחות מדהימה בזכותה הבנתי שה”פחד” שלי ממחטים היה לא מבוסס.
באותו הרגע הבנתי שהדרך ביני לבין המטרה, הרצון לתרום דם קצרה ותכננתי לתרום דם ביום הולדת 17.

לצערי יום ההולדת נפל על תקופת בגרויות, ולאחריה טסתי ללונדון לשבועיים. כשחזרתי, אמי אמרה לי שבעוד מספר ימים תיערך התרמת דם בעיר (בית שאן) ואם אני מעוניינת לבוא איתה. אני לא אדם ספונטני אבל הרגשתי שזו ההזדמנות שלי ושעדיף מאוחר מאשר לעולם לא.
לתרומה הגעתי מלווה בהוריי ובחברה טובה והחובשת המדהימה שהייתה שם ראתה שאני לחוצה מעט ואמרה לי לסמוך עליה, סמכתי עליה וגיליתי שתרומת דם לא כואבת כלל וגורמת לי לאנרגטיות מתוך ידיעה שהצלתי שלושה אנשים בדקירה קטנה.

מאז השאר היסטוריה. תרמתי פעם שנייה ב- 5/2/2020 (שוב היה צוות מדהים) ותכננתי לתרום דם בפעם השלישית ביום ההולדת ה- 18, מתוך רצון להעניק חיים ביום בו קיבלתי את ההזדמנות לחיות בעצמי.
בחלומותיי הגרועים ביותר לא דמיינתי שהתרומה הבאה שלי תהיה באמצע וירוס עולמי, אבל דווקא כשחשבתי שהקורונה הרסה הכל, מתוך הידיעה שהכל “נעצר”, התמקדתי בדבר החשוב באמת, הצלת חיים ועוד ביום ההולדת.

הגעתי לתרומה מלווה באמא ובחברה טובה וכשסיפרתי לצוות שזה יום הולדתי כולם איחלו לי מזל טוב ושלל ברכות וגרמו לי להרגיש הכי מיוחדת שיש
בהזדמנות זו אני רוצה להודות לצוותי מד”א המדהימים שתמיד יודעים להגיד את המילה הנכונה בזמן הנכון, להרגיע, לתת אווירה טובה וגורמים לי לחשוב על התרומה הבאה כבר כשהמחט של התרומה הנוכחית יוצאת מהוריד.
16.05.2020

סיפורה של מאי הרשברג

אני זוכרת את הפעם הראשונה שתרמתי דם.מאי הרשברג
זה היה כשהייתי חיילת.
תמיד שנאתי מחטים, לא אהבתי לראות דם (מאמינה שאני לא היחידה), אבל דם זה משהו שהיה קשה לי גם לראות.
אבל אם יש משהו שאני אוהבת לעשות זה לעזור ולתרום.
אני בן אדם שתמיד חושב על אחרים לפני שחושב על עצמו, כי תמיד חשוב לי לעזור ולתת יותר.
אז כששמעתי שמגיעה ניידת תרומות דם לבסיס.
ידעתי והרגשתי שזה משהו שאני חייבת, בעצם יותר נכון להגיד, רוצה לעשות את זה.
אז מילאתי טופס תרומת דם ורצתי לעשות את זה, הרגשתי גאווה אבל יותר מכל הרגשתי שמחה כי ידעתי שאמנם תרומת דם זה משהו קטן אבל זה יכול לעזור למישהו בגדול.
ומאז אותו יום כל פעם שיש ניידת תרומות אני ישר הולכת, ממלאת טופס ורצה לתרום.
ברגע שתרמתי חלק קטן אני יודעת שעזרתי
ואני אמשיך לתרום בכל הזדמנות שיש לי.

סיפור התרומה של שחר תמיר

שחר תמיר הגיע ב-1/7/2020 לתרום דם.

שחר תמיר תורם את תרומתו ה- 46
שחר תמיר תורם את תרומתו ה- 46

למה אנחנו מספרים לכם את זה? כי שחר הוא עיוור מלידה, ומסתבר שעיוורים (ולא רק הם) חייבים להגיע עם מלווה כדי לתרום דם.
שחר, חבר בארגון תורמי דם כבר 21 שנה.
קצת לפני התרומה שחר קיבל טלפון מאמנון מרגלית, פעיל בארגון שבין שאר תפקידיו מזמן אנשים טלפונית להגיע ולתרום.
באותה שיחה, שאמנון הגדיר כשיחה ארוכה ומרגשת, סיפר שחר שהוא היה שמח להגיע ולתרום אבל אין לו מלווה.
חייבים לציין ששחר, בן ה- 45, תרם עד כה 45 מנות דם. 

אמנון לא היסס, והרים טלפון ליו”ר ארגון תורמי דם, יואב בר זאב, שהתנדב מיד להגיע ולקחת שחר לתרום בניידת שהיתה באותו יום מול אוניברסיטת תל אביב.

בהזדמנות זו, בה שחר תרם את תרומתו ה – 46, הוא קיבל את סיכת הארגון.

שחר שירת בצבא בגלי צה”ל במשך 3 שנים ולאחר שחרורו נשאר אזרח עובד בגלי צה”ל.
בזמן שירותו הצבאי החיילים והאזרחים בתחנה היו עושים תחרויות מי יתרום יותר דם כשמגיעה ניידת התרמה. כשהיה חייל עודד שחר את החיילים וכשהפך לאזרח עובד בגלי צה”ל עודד את האזרחים.

שחר עובד כדי ג’יי בלילות באירועים פרטיים וחותר בים בימים (מן משחק מילים שכזה).
גם זוגתו של שחר תורמת דם והחלה לתרום כאשר הכירו לפני 7 שנים.
לשניהם סוג דם B+.

לאחר הצבא שחר החל לתרום דם בתחנת מגן דוד אדום בירושלים וכשעבר למרכז תרם דם אצל המתרימה האגדית, אסתי בסניף מד”א באלקלעי.

שוחחתי טלפונית עם שחר בעקבות התרומה הנוכחית, סיפורו ריגש אותי והחלטתנו בארגון לפרסמו כאן באתר שלנו.

כן ירבו כמוך שחר.

סיפור התרומה של איתי יפה

איתי יפה
איתי יפה

אני חבר באירגון תורמי דם.
אתמול, 26/7/2020, לאחר הפסקה של תשע שנים, חזרתי לתרום דם.
לפני תשע שנים חליתי בסרטן ובאחת הפסקתי לתרום כאשר באופן קבוע תרמתי פרזיס.
מיותר לציין שהתפקידים התחלפו ובמקום שאני אתרום לאנשים שזקוקים פתאום אני הוא זה שזקוק.
אתמול חזרתי לתרום והצוות בכיכר רבין היה מדהים!
היו שלושה חברה מהממים לאחד קוראים יוסף לאחת חן, אני חושב, ואת השלישי אני לא זוכר.
מחזק את ידיכם
איתי.

סיפור התרומה של נתנאל ורשאי

I made my first blood donation as a 17-year-old high school student at the urging of my friend. I was somewhat afraid, while he was confidant. Ironically, he vomited and I never have, 35 times later.

נתנאל ורשאי

I donated again the following year at the University of Michigan, soon thereafter joining Alpha Phi Omega, the national co-ed service fraternity that would hold five blood drives each year on campus.

After finishing my university studies, I continued to donate off and on, bringing my young children to the American Red Cross to see what it is all about.

Having made Aliyah in 2019 and hindered by the pandemic closures, I finally succeeded in donating at a blood drive here in Israel. While it was different from the blood drives I had staffed or Red Cross centers where I donated, I am very happy to be doing this Mitzva in Israel.

יש לכם סיפור תרומה מעניין? שתפו אותו איתנו בטופס מטה.

    שם מלא (חובה)

    אימייל (חובה)

    ת”ז (חובה)

    צרפו את תמונתכם תורמים דם, גודל מקסימלי 5MB (לא חובה)

    נשמח אם תספרו מדוע אתם תורמים, סיפור אישי שקשור לתרומה, היכן ומתי צולמה התמונה (אם בחרתם לשתף איתנו את התמונה שלכם בזמן התרומה) כדי שנוכל לשתף את סיפורכם המיוחד.

    רוצים שנתייג אתכם?
    ציינו את שם המשתמש שלכם בפייסבוק (לא חובה)

    ואת שם המשתמש באינסטגרם (לא חובה)

    בסימון האפשרות “מאשר/ת לפרסום” הנכם מאשרים לשירותי הדם של מד”א ו/או ארגון תורמי דם מתנדבים, את פרסום תמונתכם ו/או סיפורכם ללא כל תמורה לצרכים רלוונטיים.

    אתר זה מוגן ע”י reCAPTCHA ו

    הצהרת הפרטיות וכללי השימוש של גוגל מוחלים על אתר זה.


    אהבתם? שתפו בבקשה