על ארגון תורמי דם בקצרה

עמותת ארגון תורמי דם מתנדבים בישראל נוסדה בתל-אביב בשנת 1936 בימי מאורעות הדמים, כאשר אנשי ת"א חשו בצורך ליצור מאגר מתנדבים המוכן לתרום דם בכל עת לפצועים, שהוחשו מכל אזורי הארץ לבית החולים היהודי היחיד באזור - "הדסה" ת"א. 
עמותת ארגון תורמי דם מתנדבים בישראל פועלת לצד שירותי הדם של מד"א, האוספים מדי שנה כ-270,000 מנות דם מתורמים מתנדבים, העושים זאת ללא כל תמורה ממשית (כ- 1,000 מנות דם בכל יום). במהלך השנים תורמת העמותה רבות ומסייעת בכל נושא תרומות הדם בישראל.

מטרות העמותה: 

א. לארגן תורמי דם מתנדבים ולהרחיב שורות הארגון לפי צורכי הדם להבראת אנשים ולקידום הרפואה בישראל.
ב. לארגן קבוצות דם ייחודיות.
ג. לפעול לקידום ההתנדבות בציבור הישראלי למתן תרומות דם ללא תמורה.
ד. להקים כל מוסד נוסף במסגרת עמותה זו לקידום מטרות הארגון.


חברי העמותה, ובראשם היו"ר מר יואב בר זאב, משמשים משענת נאמנה לשירותי הדם של מד"א. במיוחד באותם מקרים מיוחדים של מחסור במנות דם בכלל, או באותם מרכיבים מיוחדים וקשים להשגה, בפרט. הארגון מקיים קבוצת תורמים של כ- 8,300 איש המוכנים לבוא בכל מועד ולהיענות לכל קריאה של שירותי הדם של מד"א, לבוא ולתרום מדמם ולהציל חיי אדם. 
בעמותה פועלת קבוצה של כ- 1,000 תורמים מיוחדים במינם, המגיעים לעיתים קרובות עד מאוד (פעם בחודש) לתרום מרכיבי דם בשיטות מיוחדות, באמצעות מכשור מתוחכם וממוחשב. תרומות אלה, הנמשכות כשעה כל אחת, הכרחיות להצלת חיי ילדים ומבוגרים חולי סרטן העוברים טיפולים כימיים מסובכים והשתלות מח-עצם. 
פעילות היו"ר וחברי העמותה נעשית כולה בהתנדבות, כאשר בנוסף לתרומות הדם עצמן הם עושים רבות להרחבת מעגל התורמים וחינוך האוכלוסייה. 
בשנת 1975 הוענק לארגון תורמי דם מתנדבים (את"ד) אות הנשיא למתנדב. החל משנת 1990 החל הארגון בפרויקט חינוך הנוער לתרום דם, במסגרתו מתבצעות התרמות דם בקרב תלמידי כיתות י"ב בבתי הספר התיכוניים. במסגרת פעילות זו מוקדש זמן גם להסברה והגברת מודעות הצעירים למצבים והתנהגות העלולים לסכן את תורמי הדם. זאת במטרה להגביר את בטיחות המנות הנתרמות בארץ. בשנת 1998 הוענק לארגון אות מגן דוד אדום על פועלו.

מתרימות בפעולה

מתרימות בפעולה

וקצת יותר בהרחבה על הארגון ועל בנק הדם ומגוון פעילויותיו.

מבקבוקי קטשופ ועד לבנק דם טבורי

כבר בראשית דרכו של מד"א הייתה אספקת דם לעירויים בבתי החולים, חלק בלתי נפרד מהטיפול שהגיש הארגון לנפגעים.
זאת, בזכות רוח ההתנדבות ששררה  בארץ ישראל בכלל ובמד"א ואפשרה לו לגייס תורמי דם רבים די הצורך להצלת החיים.
חברי "מגן דוד אדום", אשר התנדבו לפעולות של הגשת עזרה ראשונה (וזאת כחוליה הרפואית של "ההגנה"), נטלו על עצמם גם משימה זו להצלת חיי האדם באשר הוא אדם, ללא הבדל דת, לאום, או צבע העור.

פצועים שאיבדו דם רב, או חולים הסובלים מחוסר דם בעקבות ניתוח או לידה, עלולים למות, אם לא יקבלו עירוי של דם נוסף בעוד מועד.
גם מי שלקו במחלות הקשורות למערכת הדם, כגון המופיליה או סרטן הדם, זקוקים לעירוי מנות דם או מרכיביו. עובדות אלה היו ידועות כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת, אולם מאחר שעדיין לא הייתה אז בעולם טכנולוגיה נאותה לשימור דם, הצריך כל מקרה שחייב עירוי, למצוא מתנדב בעל סוג דם מתאים, לקחת ממנו דם טרי ולערות אותו מיידית לאדם שנזקק לכך.
הרופא היה משתמש בשני מזרקים, אחד מהם שאיתו שאבו את הדם והשני שבו העבירו הדם אל הנזקק - החשש היה, שמא דמו של הנזקק יועבר לוורידו של התורם. אז גם לא הבדילו לגבי סוג הדם, דבר שנעשה לאחר שנים.

מאחר שהצורך בעירוי דם מחייב טיפול מיידי, הועלה הרעיון להקים ארגון תורמי דם מתנדבים, שחבריו יהיו נכונים תמיד להיענות לכל קריאה לתרומת דם.
הארגון אכן הוקם ב-1936 ועד מהרה  התגלה כיעיל מאוד.
הוכנה רשימה של תורמי דם פוטנציאליים – ומתנדבים כאלה היו רבים – ובכל פעם שהיה צורך בעירוי, התקשר בית החולים ל"מגן דוד אדום", מסר את סוג הדם הדרוש ואת מספר המנות.
מד"א היה מאתר מרשימת מתנדבי הארגון אדם המתאים לדרישות ומסיע אותו במהירות לבית-החולים, שם היה הדם מגיע ליעדו.    

בסוף שנות ה-30 פותחה טכנולוגיה שאפשרה לשמר דם למעלה מחודש לאחר תרומתו.

אז גם נולד בארה"ב "בנק הדם", במתכונת המוכרת לנו כיום. בעקבות זאת הוחלט במד"א להקים מערך שירותי דם ובנק דם מרכזי, שימלא את כל צרכי הדם בבתי החולים בארץ.
עד אז, נמצאו בנקי הדם בבתי החולים בתל-אביב, בירושלים, בחיפה ובטבריה וסניפי מד"א הסמוכים להם נתנו את שירותי התרמת הדם, קבעו את סיווג הדם ובדקו אם אינו נגוע בעגבת.
לאחר הבדיקות, נמסרו מנות הדם לבתי החולים, שחלקם, כגון בית החולים בעמק, המשיכו לנהל גם בנק דם עצמאי.

משכנו הראשון של בנק הדם המרכזי היה בקומה העליונה של בית מד"א ברחוב מזא"ה בתל-אביב. "קופת" בנק הדם מולאה כצעד ראשון בתרומת חברי ארגון תורמי הדם, עם גיבוי של מנות דם שהגיעו כתרומה מארה"ב.

במשך הזמן התפתחו טכניקות חדשניות להקפאת דם ומרכיביו, אבל המיתקנים החדשים, שנתרמו על ידי ידידי מד"א בעולם, היו גדולים ומקומו של בנק הדם נעשה צר עליו בבית מד"א ברחוב מזא"ה.
בעקבות זאת הועבר בנק הדם בתחילת שנות ה-50 למבנה רחב ידיים יותר ביפו. לצד שירותי הדם הוקם גם המכון להפקת מרכיבי פלסמה (פרקציונציה).
השימוש במרכיבי פלסמה, שלא הייתה להן דרישה מבתי החולים, אִפשר לנצל ביתר יעילות את מנות הדם בהפקת מוצרים נוספים כגון אלבומין וגמא-גלובולין, המשמשים לצרכים רפואיים.

על מנת שבנק הדם יוכל לעמוד במשימות שהוטלו עליו, היה על העוסקים בנושא להתגבר על בעיות טכניות לא מעטות. שכן אפילו כלים לשמירת תרומות הדם עדיין לא היו בנמצא. שקיות פלסטיק חד-פעמיות, המשמשות כיום לאחסון תרומות הדם, טרם הומצאו אז והיה צורך דחוף לפתור את הבעיה. הפתרון נמצא ב-1946 על ידי ד"ר נתן וולף מבית החולים "הדסה" בתל-אביב, שהיה חבר בארגון תורמי הדם ולימים נעשה ראש השירות הארצי לעירוי דם.

הוא נטל בקבוקי זכוכית משומשים של קטשופ, שנמכרו בחנויות רשת "ספיני'ס" הבריטית, אשר פעלה אז בארץ וכן בקבוקי שמן "מגד" ולאחר חיטוי הם מולאו בתרומות הדם ואוחסנו בקירור, עד ששימשו  לעירוי.
בשלב הבא החל מפעל הזכוכית "פיניציה" בחיפה לייצר עבור מד"א את הבקבוקים לתרומות הדם.

כבר ב-1950 שיגרו ידידי מד"א בארה"ב לבנק הדם אמבולנס מיוחד, מצויד במקרר, שאפשר לשמור על הטמפרטורה הנמוכה של הדם, כאשר הובל מהבנק לבית חולים כלשהו.

אולם למרות כל ההתקדמות הזאת, נהגו בארץ עד תחילת שנות ה-50, לשלוח תורמי דם לבתי החולים לפי הצורך.

מבנק דם – לשירותי דם ארציים

בנקי הדם של מד"א מילאו את ייעודם גם לפני שחוק מד"א 1950 הטיל על הארגון משימה חשובה זו. על פי החוק, מופקדים שירותי הדם של הארגון על איסוף, עיבוד, אגירת דם ומוצריו ואספקתם למערכת הבריאות האזרחית והצבאית במדינת ישראל, בשגרה ובעִתות חירום.
שירותי הדם כוללים את מערך התרמות הדם הארצי, מעבדות בנק הדם המרכזי ומכון הפרקציונציה להפרדה וייצור תרופות מהפלסמה.

בזכות מעבדות בנק הדם והמכון השתחררה ישראל לחלוטין מתלות באספקת מנות דם ומרכיביו מחו"ל.

במקביל להתקדמות הרבה הזאת, נמשכה התופעה המכוערת של קנייה/מכירה של מנות דם באורח פרטי, מ"תורמים" מזדמנים, תמורת תשלום, עבור חולים שאין להם ביטוח דם, שהונהג לאחר מכן.
מלבד ההיבט המוסרי השלילי, היה בכך סיכון רפואי, שכן חלק מתורמי הדם בתשלום עשו זאת למימון רכישת סמים או אלכוהול, כך שאיכות הדם שתרמו הייתה מפוקפקת.
מד"א נאבק קשות בתופעה, עד שבסופו של דבר היא נעלמה בזכות הנהגת ביטוח הדם השנתי, לו זכאי כל מי שתרם דם בהתנדבות. ביטוח זה משחרר את תורם הדם מהחובה להביא תרומות דם של חברים או בני משפחה, אם יזדקק בעצמו לעירוי במשך שנה לאחר התרומה. זכות זאת הוקנתה גם לבני משפחת התורם  מקִרבה ראשונה. תורמי דם במקומות העבודה ובני משפחתם היו זכאים ל"ביטוח דם קבוצתי".

הקמת ארגון תורמי הדם פתרה גם בעיה נוספת: בתחילה היו שתרמו מדמם תמורת תשלום ובכל פעם שהיה צורך בשירותיהם היו ויכוחים על גובה התשלום המגיע להם.
באסיפה הראשונה של ארגון תורמי הדם (את"ד), שהתקיימה בתל-אביב ב-6 ביוני 1936, הוחלט שלא לדרוש מהציבור תשלום עבור תרומות הדם ובכך שוחררו משפחותיהם של הנזקקים לתרומה, מעמידה על המקח עם התורמים.

הבטחת מלאי של מנות דם לשִגרה ולשעת חירום הביאה להקמת מחלקה מיוחדת להתרמות דם.

התרמות הדם מתבצעות באופן שוטף ובמועדים קבועים במרבית תחנות וסניפי מד"א בארץ. בנוסף – קיימים אמצעים ניידים להתרמות דם, במקומות עבודה מאורגנים, במחנות צה"ל ולקיום מבצעי התרמות במקומות ציבוריים.

הניסיון שנרכש על ידי מחלקת התרמות הדם הוכיח עצמו במלחמות ובאירועים מרובי נפגעים, המתרחשים במדינתנו וסביבתה. יעילות שירותי הדם הביאה למצב בו מדינת ישראל אינה נזקקת לתרומות ומשלוחי דם.
יתירה מכך – ישראל מסייעת ומשגרת למדינות זרות ואזורי אסון כמויות דם ומוצרים כחלק מהפעילות ההומניטרית של מד"א.

באמצע שנות ה-80, נוכח ריבוי התפקידים שהוטלו על שירותי הדם, נוצר שוב הצורך להעביר את בנק הדם למקום מרווח יותר. המקום שנמצא לכך היה ברמת-גן, במתחם בית החולים שיבא בתל השומר. ידידי מד"א בארה"ב, קנדה, בריטניה ודרום אפריקה גייסו בין חבריהם את הכספים הדרושים למימון הבנייה.

הידע הרב שהצטבר בקרב צוות העובדים ובמעבדות שירותי הדם וחידושים טכנולוגיים מתקדמים שאומצו מהעולם, הביאו לפיתוח שורה של מוצרי דם ושירותים נלווים.
מערכת הבריאות במדינת ישראל נשענת ונהנית משירותי הדם המוענקים למוסדות הרפואיים ולציבור הנזקק להם על ידי מד"א.

בנוסף לבדיקות לזיהוי סוגי הדם, מתבצעות בדיקות מתקדמות כדי לוודא שמנות
הדם אינן נושאות נגיפים או חיידקים (כגון מחוללי דלקת כבד מסוג  Bאו עגבת). כמו גם בדיקות ייחודיות ומסובכות לזיהוי תורמים ומטופלים בעלי סוגי דם נדירים ביותר.

המעבדה גם מקיימת מעקב אחר נשים בהריון, כדי לאבחן אם הן עלולות לגרום למחלה המולטית של העובר.

בנוסף למערך התרמות הדם המלא, קיים שירות להפרדת מרכיבי דם תוך כדי  ההתרמה (פרזיס), תהליך שבו מחובר התורם המתנדב למיתקן השואב את הדם.  לאחר שהופרדו ממנו מרכיבי הדם הנדרשים, הדם מוחזר במעגל סגור לתורם. בשיטה זו מטופלים גם חולים במחלות מסכנות חיים, שצריך להחליף בגופם את הפלסמה – תהליך המבוצע על ידי צוות ייעודי של שירותי הדם.

עוד מתבצעות פעולות, כמו טיפול בפצעים קשים  ופצעי לחץ בעזרת תאי דם לבנים (מקרופאגים).
מקרופאגים הם תאים המשתייכים למערכת החיסון הכללית. הם מצויים בגוף בקשרי הלימפה, במח העצמות, בכבד, בטחול ובכלי הדם. תפקידם הוא ניקוי מאסיבי של חלקיקים קטנים וגופים זרים, החודרים אל נוזלי הגוף.

הקמת בנק דם טבורי  במד"א משתלב באחד התחומים ה"לוהטים" ביותר במדע הרפואה. דם טבורי עושה שימוש בתאי גזע  (Stem Cells), הנקראים גם תאי אב, לריפוי מחלות קשות. תאי גזע הם תאים ראשוניים של הגוף ההופכים לתאי עצם, תאי מערכת הדם (תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים וטסיות הדם), תאי מערכת החיסון, תאי עור ועוד.

מרכז שירותי הדם, הפועל כיום בתחומי בית החולים בתל-השומר מנוהל על ידי פרופ' אילת שנער, מועסקים בו כ-240 עובדים – טכנאי מעבדה, מתרימי דם, רופאות, אחות ומספר אנשי מנהלה.
גם בניין זה צר מלהכיל את כלל שירותי הדם, ויש כוונות ותוכניות להעבירו למתחם חדש ומודרני בסמוך לצומת רמלוד.

מכון הפרקציונציה פועל מסוף שנות ה-90 כגוף עצמאי בשיתוף חברה בינלאומית ולפי ידע שלה.

אהבתם? שתפו בבקשה
iw Hebrew
X

אם יש לכם דם עשו לנו לייק וניפגש בפייסבוק